יצאתי לחפש חופש. תכף אשוב. 2 בנובמבר, 2016

יצאתי לחפש חופש. תכף אשוב.

החופשה המושלמת, לא איפה שחשבתם.

תכירו את תמר. היא עובדת במשרה מלאה, היא אמא לשלושה ילדים, שמקפידה על אורח חיים אידאלי שכולל ספורט, בילויים, תזונה בריאה וזמן איכות עם המשפחה. השגרה שלה עמוסה וכמו כל אישה היא יודעת טוב מאוד איך לג'נגל עם אינספור כדורים ולארגן את כל הפעילויות תחת לו"ז צפוף; לשלוח מייל תוך כדי משחק עם הקטנים, לסמס הוראות לבייביסיטר מהישיבה, לנהל שיחה עם הבוס מהנדנדה בגינה ועוד ועוד... כולנו מכירים את זה. המשימות מרובות והראש טרוד ללא הפסקה במחשבות. גם את החופשות שלה, תמר מגדירה בלוחות זמנים הדוקים ובמשימות: מזמינה כרטיסים מראש לאתר מפנק בכרתים, מארגנת סידור לילדים, לוקחת ימי חופש מהעבודה, קונה בגד ים חדש ומצטיידת ברב מכר ממכר. והנה מגיע המועד ותמר סוף סוף אורזת מזוודה ויוצאת לשדה התעופה. אך כבר בעליה למטוס היא מרגישה חוסר מנוחה - מחשבות על המטלות שהשאירה מאחור לא עוזבות אותה, היא לא מצליחה להניח את הנייד לרגע וממשיכה לענות למיילים מהעבודה.

תמר סידרה לעצמה את הסביבה החיצונית המושלמת לחופשה. כמוה, גם רבים מאיתנו יודעים היטב לסדר את המציאות החיצונית שתתאים להלך רוח של חופשה, אך מה שאנחנו בדרך כלל שוכחים הוא לסדר את הלך הרוח עצמו ולפנות את עצמינו לחוויית החופש, כי חופש אמיתי מתחיל בראש. החופש הוא עניין מנטלי ותודעתי. אם כך הדבר, האם אנחנו בכלל זקוקים לתכנון הסביבה החיצונית בשביל לחוש חופשיים? האם חופש מתקיים רק בתנאים סטריליים של בית מלון והרחק מהבית, או שאפשר לחוות אותו גם ביומיום?

במהלך החופשה הבינה תמר שמשהו במשוואה שהיא פיתחה לעצמה פשוט לא עובד. היא חזרה מהחופשה עייפה וטרודה ואמרה לעצמה שהיא חייבת לעשות שינוי. היא החליטה שהיא לא מחכה ל"חופשה" הבאה, והתחילה לתור אחר הרגעים הקטנים בהם היא יכולה לחוות חופש ביומיום שלה: בישיבה בבית קפה עם חברה, במשחק עם הילדים, בחדר הכושר, או סתם בקריאת ספר טוב.

הגדרת פרקי חופש בלוח הזמנים היומיומי שלנו היא חשובה מאוד, אך בכדי להבטיח לעצמנו שהרגעים הללו יהפכו לרגעי חופש אמתיים, אנו צריכים לארגן לעצמנו תודעה של חופש. הלך רוח של חופש מתחיל בלהיות בכאן ועכשיו, בלחוות את הרגע, בלאפשר לעצמנו בכל רגע נתון להתמסר לגמרי לרגע הזה!

אבל, מה זה אומר להיות "בכאן ועכשיו"? איך בכלל אפשר להתמסר למשהו אחד בחיים העמוסים שלנו?

טוב ששאלתם! ריכזנו עבורכם את  שלושת העקרונות אולי החשובים ביותר, שיעזרו לתמר ולכל אחד מאיתנו להיכנס למצב של חופש, בכל זמן ובכל מקום:

  1. להתנתק מהסחות דעת

    הטלפון, המחשב הנייד, הטאבלט או כל מכשיר אחר שנועד להפוך אותנו לזמינים, הם מחרבי החופש וגונבי הדעת הערמומיים ביותר. החופש שלנו מבוסס בין היתר על היכולת לבחור את המציאות בה נשהה, אמצעי התקשורת הללו לעומת זאת דואגים להתגנב עם אג'נדה עצמאית שבמקרים רבים נוגדת את תחושת החופש שאנחנו מחפשים. על כן, עשו מאמץ מיוחד להתנתק באמת במסגרת פרק הזמן בו הגדרנו ש"יוצאים לחופש" והגדירו מראש זמני "התחברות" ידועים ומוסכמים.

  2. להשקיט את המחשבות

    במקרים רבים, הרצון שלנו בחופש לא מתואם עם מחשבות טורדניות על מטלות היומיום שמתגנבות מידי פעם. הדרך הטובה ביותר להשקיט מחשבות אילו היא לכתוב אותן ולהגדיר זמן מדויק לעיסוק בהן בתוך לוח הזמנים היומיומי. בדרך הזו יקל עלינו להשתחרר מעול המחשבה ונוכל לשוב ולהתמקד בחוויה אותה אנחנו חווים.

  3. לנשום ולהיות מחוברים לתחושות שלנו

    לא פעם אנו טרודים בפרוצדורות, ארגונים ותכנונים ועל ידי כך מנותקים מהחוויה האמתית שאנו חווים. הדרך הטובה ביותר להתחבר היא באמצעות הקשבה לגוף, לחושים שלנו ולמה שאנחנו מרגישים ברגע זה ממש. למקד את תשומת הלב בחוויה החושית שהגוף עובר ולהתרכז בה, כך נוכל להפיק את המרב ובאמת להתמסר לרגע הזה.

אז בין אם אנחנו שוקעים בחול הרך שעל שפת הים, או בניירת המשרדית חשוב לזכור מעל לכול – החופש הוא בידנו (או יותר נכון בראשינו). לנו ורק לנו יש את הכוח לצאת באמת לחופשי.

כתבות נוספות שיעניינו אותך