זהו! קבלנו החלטה

"זהו! קבלנו החלטה. הגיע הזמן לסגל הרגלים חדשים וטובים יותר". כמה פעמים אמרנו את זה לעצמנו ותקווה חדשה שמעכשיו נתחיל לאכול בריא, להתאמן, לנהל זמן אחרת ואפילו להתארגן לבוקר של מחר כבר היום בלילה, התמלאה? כולנו מכירים את זה , בימים הראשונים אנחנו מחויבים לתהליך ומתאמצים ואחרי כמה זמן (לפחות בחלק מהמקרים) חוזרים לסורנו.
תמיד לימדו אותנו, שמה שצריך זה להתמיד. לחזור על התנהגות מסוימת שוב ושוב, עד שלבסוף תתקבע ותהפוך לאוטומטית. ממש כמו צחצוח שיניים או נהיגה. אבל למה לפעמים אנחנו פשוט לא מצליחים להתמיד? מה מונע בעדנו לסגל הרגלים רצויים? ומה יכול לעזור?
חוקרי מוח מ-MIT גילו, לאחר עשור של מחקרים את הדבר המדהים הבא: למעשה, החלק החשוב ביותר ביצירת ההרגל הוא כלל לא ההתנהגות עצמה, אלא הגמול שצריך להגיע אחריה.
כשבדקו יצירת הרגל חדש של פעילות ספורטיבית למשל, ראו שאנשים שנתבקשו לאכול בסוף כל אימון שוקולד קטן, התעמלו פי שניים יותר מאלו שלא עשו כלום לאחר האימון. המדהים באמת הוא, שברגע שההרגל מתקבע והופך לאוטומטי, כבר אין צורך בתגמול. בהמשך אותה קבוצה המשיכה להתעמל באותה כמות, גם ללא השוקולד!
בואו נחשוב על זה רגע – ברור שהגמול המשמעותי של הפעילות הגופנית הוא כמובן לא השוקולד. יכול להיות שקשה לקשר בין הגמול האמיתי או הרצונות הגדולים שלנו, במקרה הזה – גוף בריא, לרגע הספציפי שבו אנחנו נדרשים לבחור- להתעמל או לנוח ? לאכול משהו בריא או פחות בריא?
ולפני שהביקורת העצמית עולה, נשים לב שהמחקר הזה מלמד שהמפתח לצמיחה טמון ביכולת להניח בצד את הביקורת וההלקאה העצמית ודווקא לפרגן לעצמנו. עד כדי כך, חשובים הפרסים הקטנים לאורך הדרך.
אז איזה הרגל חדש נרצה לאמץ? ואיך נוכל לפנק את עצמנו בסיום התרגול? יכול מאוד להיות, שהרגל קטן וקבוע של פירגון יזמן ביתר קלות את כל השאר. בהצלחה