למה כל כך חשוב לנו להיות ייחודיים?

16 יולי , 2020
קורה לפעמים שעולה בנו זרם של שאלות…שאלה מובילה לשאלה, שמובילה למחשבה ומשם שוב לשאלה. שאלות הניעו אותנו, בני האדם, מאז ומעולם. הוגים רבים ניסו לתת להן מענה ועל אף שהתשובות מחכימות ומעניינות, נדמה לפעמים שהשאלות חזקות מהן.
אז רצינו להזמין אתכם להצטרף אלינו לזרם תודעה שכזה שמתחיל בשאלה – למה כל כך חשוב לנו להיות ייחודיים?
מגיל אפס אנחנו מלמדים את הילדים שלנו בצורה זו או אחרת שהם מיוחדים, הם הנסיכים והנסיכות שלנו, בבת עיננו. למעשה אנחנו שותלים בהם את הרעיון שכל אחד הוא יחיד ומיוחד. ילדים או מבוגרים – כולנו מכירים את הצורך להרגיש ייחודיים ומצד שני את המתח שיש בינו ובין הצורך להרגיש שייכים וכמו כולם.
את הרצון להשתייך אולי יותר קל להבין – באופן טבעי יותר נוח לנו בסביבה שבה אנו שייכים ודומים. לפי אחת תאוריות בפסיכולוגיה החברתית, אנו אכן רוצים להרגיש דומים, אך לא דומים מדי. זאת אומרת שעד רמת דמיון מסוימת, אכן עולה גם התגובה הרגשית החיובית שלנו. אבל מעבר לאותה נקודה, דמיון יתר יכול לעורר דווקא רגשות שליליים. אז גם המחקר מכיר בכך שלצד הצורך שלנו בשייכות, מתקיים צורך ממשי לחוש שונים וחשש מאובדן הייחודיות.
והנה חזרנו לשאלה המקורית- למה חשוב לנו כל כך להיות ייחודיים? ומה אפשר ללמוד על כך מהפסיכולוגיה החברתית? אולי כשנדמה לנו שאנו 'דומים לגמרי' זו כבר לא רק תחושה של קרבה ושייכות אלא של היטמעות וחשש מכך שזה יכול להעלים אותנו.
לעומת זאת, עצם המחשבה שיש לנו קול ייחודי בעולם, יכולת ייחודית לגעת באחר ולהשאיר חותם, נותנת משמעות ומחזקת את התחושה שאנחנו לא נעלמים לגמרי – לא בהיטמעות עם האחר ולא מהקיום הארעי ובר החלוף שלנו בעולם הזה.