מחשבות על חופש

20 אוגוסט , 2020
כל כך חם ולח, השיער יבש וזיעה מבצבצת על השפה העליונה- כל הסימנים כבר כאן, הגיע הזמן לארוז את עצמנו, את ילדינו ומטלטלינו ולצאת לחופשה משפחתית. רק שהמציאות השנה אתגרה אפילו את המנהג הקטן הזה.
גם אלה שוויתרו על חופשה משפחתית מעבר לים וניסו לתכנן נופש בארצנו הקטנטונת, גילו במקרים רבים שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. סכנת הבידוד המרחפת מעל כולנו משנה תוכניות חדשות לבקרים. מקומות שהתרגלנו לבקר בהם אולי סגורים או מוגבלים ביכולתם לארח אותנו ובאופן כללי התקופה בשנה שהכי מסמלת עבורנו את החופש מלווה בתחושה של מגבלה – מגבלות תנועה, מגבלות סביבה, מגבלות חברתיות…
אז איך בכלל אפשר להרגיש בחופש?
הרהור במשמעות העמוקה של חופש מביאה אותנו לידי מסקנה שחופש אמיתי נמצא קודם כל בתוכנו. גם אדם שנמצא לכאורה בתנאי חופשה אידיאליים עשוי להיות טרוד, עמוס, מחויב ולכן לא חופשי באמת. מכאן שהחופש האמיתי היה ונשאר בתודעתנו. המרכיבים הסביבתיים הם לא אלא תפאורה תומכת בתחושת החופש הזו.
אז במה כרוכה תחושת חופש תודעתית שכזו?
המילה חופש היא משורש ח.פ.ש, אולי המשמעות האמיתית של חופש תודעתי היא הזכות שלנו להיות בחיפוש וגילוי? אולי להיות בחופש בעידן קורונה משמעו לאפשר לעצמנו זמן של התבוננות, זמן של פרידה מהרגלים או אימוץ אחרים, זמן של חיפוש נתיב, זמן של התנסות…?
לאון בלום אמר פעם: "אדם חופשי הוא מי שאינו מפחד ללכת עד הסוף במחשבתו".
אם נשנה לרגע את נקודת מבטנו לגבי רעיון החופש ונפנה זרקור פנימה, אולי נגלה חופשה שנמצאת הרבה יותר קרוב לבית משחשבנו…
נקודה למחשבה.