על הון רגשי 

מרגע שאנחנו נולדים נפתח לנו חשבון עו”ש של חוויות רגשיות.
בראשית חיינו מופקדות החוויות עבורנו, וככל שאנחנו מתבגרים האחריות על ניהול החשבון עוברת לידינו.
בשלב מסוים אנו נכנסים לשוק החוויות ומתחילים לפעול בתוכו כמו במערכת כלכלית – לנסות לצבור הון רגשי חיובי ותמיד לשאוף לפלוס.
זה ברור. כולנו רוצים להיות שמחים ומאושרים. אבל התועלת של חוויות חיוביות לא מסתכמת רק בזיכרונות נעימים ומצב רוח מרומם.
מחקרים מצאו כי אחד המנבאים החזקים ביותר ביכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם משברים ולצמוח מהם, הוא מאזן חיובי של רגשות חיוביים: ככל שיש לנו הון גדול יותר, כך יש לנו יותר “לבזבז” על ניהול המשבר.
ועדיין, הון הוא עניין מבורך, אבל בלי אסטרטגיית התמודדות יעילה אפשר לשרוף אותו מהר על כל הדברים שלא עוזרים לנו.
איך אנחנו בכלל יודעים באילו כלים להתמודד?
באופן כמעט מפתיע, כאן אולי דווקא המקום לתת קרדיט לרגשות השליליים.
כשמסתכלים על הרגשות כמערכת פיננסית, ברור שחוויות שליליות אינן רצויות, אבל זה לא אומר שאין בהן תועלת.
מה בעצם התפקיד של רגשות שליליים? לפחות בהקשר של התמודדות עם משברים נראה שיש לנו את היכולת לקבוע את התפקיד שלהם.
רגש שלילי, אם בוחרים להסתכל עליו ככה, הוא כמו מנטור שאומר לנו “זו לא הדרך בשבילך, זה לא מתאים, נסה גישה אחרת”.
הרגשות השליליים יכולים ללטש את כושר ההתמודדות שלנו במנגנון של סינון. כמו רועה, הם מכוונים אותנו כמו לשביל עם הכי פחות התנגדות.
דוד המלך דיבר ביטא את זה בפסוק המפורסם מתהילים: “גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי”.
השבט, “המקל”, עוזר לנו להכיר את עצמנו במקומות האינטנסיביים בחיים. אומרים שהאני האמיתי מתגלה בעתות משבר. רגשות שליליים נותנים לזה טוויסט – האני האמיתי מתעצב בעתות משבר.
כמובן שאין צורך לחפש הרפתקאות מיוחדות לעו”ש הרגשי שלנו, החיים מביאים לנו רגשות שליליים בשפע.
אבל יש לנו בחירה איך להתייחס אליהם.
האם אנחנו מסתכלים עליהם כגירעון בתקציב, או שאנו לוקחים עליהם בעלות וקובעים את התפקיד שלהם בחיינו?