חוזרים לשגרה

חוזרים לשגרה

בין בידודים לסגרים, חגים ומציאות ביטחונית, נדמה שכל מה שעשינו בשנה האחרונה היה לצאת ולחזור לשגרה… רק שמפעם לפעם היא מתעכבת באופן כל כך דרמטי, שהחזרה אליה מרגישה לא ברורה. מי זוכר איך התנהלה השגרה קודם? למי מתאים לחזור אליה, אחרי כל מה שהשתנה בנו ובעולם? ומי יודע לומר מתי ואיך היא תופרע שוב?

מחקרים מלמדים ששגרה חיונית לבריאות הנפשית שלנו. היא מאפשרת להיערך נכון למשימות ומורידה את המתח והחרדה הכרוכים במצבי אי וודאות. שגרה גם מעלה את תחושת המסוגלות והשליטה שיש לכל אחד מאיתנו על המציאות, ובאופן כללי היא מסייעת לנו לשפר את התפקוד במרחבי החיים השונים.

נכון שאנחנו מאוד אוהבים "לצאת מהשגרה", למשל לחופשה, אבל בתנאים שלנו. כלומר, לבחור מתי ואיך, לארגן את המציאות מראש, לתכנן ולשלוט עד כמה שניתן ב"שוברי השגרה". אירועי השנה החולפת לא עונים על הצורך הזה ביציאה משגרה, משום שלא הייתה לנו כל אפשרות לשלוט, לתכנן ולארגן אותם. להיפך.

אבל אם כבר מעברים תכופים, אולי יש כאן הזדמנות לבחון באור חדש את השגרה שלנו? מתוך הפרספקטיבה יוצאת הדופן שקיבלנו לאחרונה, מהם אבני היסוד שחשוב לנו להקפיד ולשמור עליהם גם בשגרה החדשה? על מה לא נוותר ועל מה כן?

אם יש משהו שלמדנו בין כל המעברים האלה, זה שכל מיני הרגלים שנראו לנו הכרחיים, הוכחו כגמישים יותר, בעקבות הנסיבות המשתנות. אז אולי במקום להשלים עם המבנים הקיימים, שווה לגלות קצת יותר יוזמה בעיצוב השגרה שלנו?
אם נרשה לעצמנו לבחון מה באמת חשוב לנו, אולי נגלה שיש לנו יכולת לשמור על העקרונות הללו גם במצבים משתנים? נקודה למחשבה