גילוי עצמי

גילוי עצמי

למה מתכוונים כשאומרים “להכיר את עצמי”? מי מכיר אותי אם לא אני? ואם אני זה אני – האם אפשר לבדל אותי מעצמי או מאיזו מהות הפנימית שלי?
אחת האפשרויות להכיר את עצמנו היא להתייחס אל עצמי כאל האישיות שלי, ולבחון את מכלול המנגנונים והדפוסים שמעצבים את האישיות. הגנים שהורישו לנו, מה עברה אמנו בהריון ובלידה, איפה גדלנו, את מי פגשנו ולאיזה מידע נחשפנו ועוד הם רק טעימה מההשפעות שהצטלבו כדי ליצור את האישיות וניסיון החיים הייחודיים שלנו. לא התחלנו ‘דף חלק’ ואין לנו שליטה על הגורמים הללו או מודעות מלאה לאופן שבו הם עצבו אותנו. זאת אומרת שחלק גדול וחשוב ממה מפעיל אותנו נוצר מחוץ להשגתנו או שליטתנו.

התחקות אחר ההשפעות שעיצבו אותנו יכולה להיות אקט אחד של גילוי עצמי. וכיוון שהמנגנונים שמפעילים אותנו היום, נוצרו תמיד בעבר – בילדות או לפני שנתיים, אם נרצה לגלותם, נצטרך לחפור לאחור ולשחזר רגעים בהיסטוריה שלנו. זאת אומרת שאפשר לראות את המסע להבנת עצמנו, כמסע התחקות אחר החוטים השונים באישיותנו, שבדרך כלל אנו חווים רק את הקצה שלהם.

אבל ההיכרות לא נגמרת בידיעת העבר, אלא נמשכת אל עיצוב העתיד. ככל שאנו מתוודעים להיסטוריה של מי שאנחנו, כך גדלה שליטתנו במי שנבחר להיות. אנו לומדים להכיר את החוזקות ואת נקודות התורפה, ומדוע הן כאלה. אנו מבינים מדוע אנו פועלים בדרך מסוימת בנסיבות מסוימות, מה הטריגרים, מה החסמים וכן הלאה. מכאן אנו יכולים לגבש החלטות מודעות ומדויקות יותר.

גילוי ההשפעות המגוונות שעיצבו אותנו, במטרה לקחת אחריות על גורלנו הוא אחד הרבדים לגילוי עצמי. רובד שאם ננהג בו במידה נאה של קבלה עצמית נטולת שיפוט, כנראה שנלמד להכיר את עצמנו.
ומהם הרבדים הנוספים של העצמי או של גילוי העצמי? נקודה למחשבה…